בראשית, פרק כ״ז, פסוק י״ט

תשובתו של יעקב אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ מהווה שינוי מוצדק מן האמת לצורך השעה, או מבטאת אמת משפטית שכן הוא קנה את הבכורה כדין. לחלופין, יעקב בחר בניסוח דו-משמעי והתכוון לומר שהוא הניצב כאן ואילו עשו הוא הבכור, כאשר האמירה עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי מתייחסת לקיום ציוויים כלליים של אביו בעבר. יעקב פונה לאביו השוכב בבקשה עדינה ומכבדת קוּם־נָא שְׁבָה כדי שיזדקף ויסב אל השולחן, פנייה שעליה זכה לשכר מאת ה'. הוא משתמש במילה וְאׇכְלָה המנוסחת כבקשה רכה הראויה לבן, ומבקש שיאכל מִצֵּידִי, מונח המתאר מזון מוכן ולאו דווקא בשר שניצוד בשדה, מה שאפשר לו להגיש את גדיי העיזים מבלי להוציא דבר שקר מפיו.