יצחק אביו מבקש מבנו להתקרב אליו, במילים גשה נא, ולנשק אותו, כלומר ושקה לי, מאחר שבשל עיוורונו התקשה לגשש באפלה והעדיף שהבן ייגש אליו. קריאתו אל בני נועדה לעורר את אהבתו הטבעית כדי שיוכל לברכו בלב שלם, אך במקביל שימשה כמבחן שלישי ומכריע לזהותו. מכיוון שיצחק עדיין התלבט בין קולו של יעקב לידיו השעירות של עשו, הוא יזם בדיקה המבוססת על חוש הריח כדי להכריע את הספק. ההתקרבות לצורך הנשיקה אפשרה לו להריח אם נודף מבגדי הבן ריח השדה, אף שייתכן כי יצחק בחר במודע לאפשר לעצמו ללכת שולל ולהתעלם מהתרמית.
בראשית, פרק כ״ז, פסוק כ״ו
פרשת תולדות
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.