תארו לעצמכם מצב שבו רוב האנשים נאלצו לעזוב את הבית שלהם לארץ רחוקה, ורק קבוצה קטנה נשארה מאחור. זה בדיוק מה שקרה אחרי החורבן והגלות. חלק קטן מהעם נשאר בארץ יהודה, ומלך בבל חיפש אדם מקומי שינהיג אותם. המילה וַיַּפְקֵד מסבירה שהמלך נתן למישהו תפקיד רשמי וחשוב של ניהול ואחריות.
לתפקיד הזה נבחר איש בשם גדליהו בן אחיקם. למה מלך בבל בחר דווקא בו? גדליהו הגיע ממשפחה חשובה, וסבא שלו, שפן, היה שר שאחראי על הקשר עם עמים אחרים בימי המלך יאשיהו. במשך שנים רבות, המשפחה של גדליהו האמינה שצריך לנסות לעשות שלום עם ממלכת בבל הגדולה ולא להילחם בה. בגלל הדרך הרגועה והפייסנית הזו, מלך בבל סמך על גדליהו ומינה אותו להיות המנהיג של האנשים שנשארו בארץ.