דוד מבקש לדעת את תוצאות הקרב, והנער המבשר מוסר לו את הבשורות הקשות. בשאלתו מֶה הָיָה הַדָּבָר, דוד מבקש לדעת מה אירע בשדה הקרב, ובקשתו הַגֶּד נָא לִי משמעותה דרישה לשמוע את פרטי המלחמה המלאים [ביאור שטיינזלץ].
תשובתו של המבשר בנויה באופן מדורג ומחושב, ומתחילה במילים אֲשֶׁר נָס הָעָם. הפרשנים מצביעים על שתי סיבות מרכזיות לסדר שבו נמסרים הפרטים: בריחת העם, לאחר מכן מותם של חיילים רבים, ולבסוף מותם של שאול ויהונתן.
מצד אחד, סדר זה משקף את השתלשלות האירועים הכרונולוגית והסיבתית בשטח. תחילה העם נס מהמערכה, וזו הייתה הסיבה המרכזית למפלה, בעקבותיה נפלו חללים רבים, ובסופו של דבר מתו גם המנהיגים [מלבי"ם].
מצד שני, ישנו מניע פסיכולוגי לאופן מסירת ההודעה. המבשר פורס את האסון בהדרגה כדי להקל על דוד את קבלת הבשורה המרה ולמנוע זעזוע פתאומי. בדומה לאדם שקבלת בשורה על מות אוהבו קלה יותר לעיכול אם קדם לה מידע על מחלה, כך גם כאן: המבשר מתחיל ברע הקל יחסית של מנוסת הצבא, עובר אל הרע הקשה יותר של מות חיילים רבים, ומסיים בבשורה הקשה מכל – מותם של ראשי העם, שאול ויהונתן בנו [רלב"ג].