כאשר וַיַּגִּדוּ לדוד, כלומר סיפרו לו שאוריה לא שב לביתו, הוא שואל אותו הֲלוֹא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא, מתוך דאגה טבעית לכאורה שאדם עייף השב מנסיעה ירצה לנוח ולפקוד את אשתו. אולם, מאחורי פנייה זו מסתתר החשש של דוד שאוריה גילה את חטאו, והוא מנסה לרדת לחקר האמת כבדרך אגב ומבלי לעורר חשד. מטרתו האמיתית היא שאוריה יתייחד עם אשתו, וכך ייוחס לו הילד שעתיד להיוולד והמעשה יוסתר. סירובו הערכי של אוריה ליהנות מנוחות ביתו בזמן שחבריו וארון הברית נמצאים בחזית, חושף את הפער העמוק בינו לבין כוונותיו הנסתרות של המלך. עצם הניסיון לטייח את המעשה מוכיח כי מדובר בחטא ממשי, וההכרה בפגם מוסרי זה היא שמעצימה את ערך תשובתו של דוד לאחר מכן.
שמואל ב, פרק י״א, פסוק י׳
וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא מִדֶּ֙רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹא־יָרַ֥דְתָּ אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.