תארו לעצמכם משפחת מלוכה שבה פתאום מתחילים לקרות דברים ממש לא נעימים בין האחים. לפעמים, טעות אחת גוררת אחריה שרשרת של אירועים. המילים וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן באות ללמד אותנו שמה שקורה עכשיו אינו סתם מקרה, אלא קשור לעונש שה' אמר לדוד המלך שיקרה במשפחתו בעקבות טעויות שעשה בעבר. כעת, הצרות מגיעות אל הילדים הגדולים של דוד.
הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם תמר, שאותה הכתוב מכנה אָחוֹת לאבשלום. למה דווקא אחות של אבשלום, הרי גם אבשלום וגם אמנון הם בנים של דוד המלך? הסיבה היא שתמר ואבשלום נולדו לאותה אימא. תמר נולדה לפני שאימא שלה הצטרפה לעם ישראל, ולכן מבחינת ההלכה היא לא נחשבה לבתו הרשמית של דוד. המשמעות של זה היא שאמנון יכול היה לבקש להתחתן איתה בצורה טובה, גלויה ומסודרת.
אבל אמנון בחר בדרך אחרת. המילה וַיֶּאֱהָבֶהָ מתארת את הרגש החזק שהתעורר בו כלפי תמר. אמנון היה הבן הבכור, נסיך שרגיל לקבל תמיד את כל מה שהוא רוצה. בגלל הפינוק והכוח שלו, הוא לא רצה לעצור את עצמו ולשלוט ביצר שלו. במקום לדבר עם אביו ולפעול בדרך ישרה, הוא בחר להשתמש בתחבולות ובסודות, בחירה שתוביל בהמשך לכאב עצום ולסכסוכים קשים בתוך משפחת המלוכה.