תארו לעצמכם שיש לכם חבר קרוב, שהוא גם פיקח מאוד ויודע להמציא פתרונות לכל בעיה. נשמע מצוין, נכון? אבל מה קורה כשהחבר הזה משתמש בחכמה שלו כדי לעשות דברים רעים? לאמנון היה חבר כזה בדיוק. קראו לו יונדב, והוא היה בן הדוד המבוגר שלו. התנ"ך קורא ליונדב רֵעַ, כלומר חבר קרוב ואהוב, ומתאר אותו בתור אִישׁ חָכָם מְאֹד. בדרך כלל כשאומרים על מישהו שהוא חכם מתכוונים לדבר טוב, אבל כאן הכוונה היא הפוכה לגמרי. יונדב היה חכם להרע. הוא ידע למצוא תחבולות ולתת עצות מתוחכמות, גם אם הן היו ממש לא מוסריות. אמנון רצה לעשות מעשה רע, אך בהתחלה היה לו קשה מאוד לבצע אותו. ברגע שיונדב נתן לו את העצה המתוחכמת והרעה שלו, זה עזר לאמנון להרגיש בנוח ולבצע את המעשה הלא טוב שתכנן.
שמואל ב, פרק י״ג, פסוק ג׳
וּלְאַמְנ֣וֹן רֵ֗עַ וּשְׁמוֹ֙ יֽוֹנָדָ֔ב בֶּן־שִׁמְעָ֖ה אֲחִ֣י דָוִ֑ד וְי֣וֹנָדָ֔ב אִ֥ישׁ חָכָ֖ם מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.