שמואל ב, פרק י״ב, פסוק ל״א

יצא לכם פעם לחשוב איך מלך מגן על העם שלו אחרי שאויבים העליבו אותו ופגעו בו? דוד המלך מחליט להעניש את בני עמון עונש קשה, כדי שכל העמים מסביב יפחדו להילחם בישראל וכדי להחזיר את הכבוד לעם. הוא לוקח את תושבי העיר ומכריח אותם לעבוד בעבודות כפיים קשות מאוד. הוא נותן להם לעבוד בַּמְּגֵרָה, שזה בעצם מסור גדול, וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל, שהם כלי עבודה כבדים מברזל שנועדו במקור לדישת תבואה. בנוסף, הם עובדים וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל, שהם גרזנים חזקים שנועדו לחטוב עצים או לחתוך אבנים כבדות. כדי להשלים את העונש, דוד וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְבֵּן, כלומר הוא מטיל עליהם עבודת פרך של הכנת לבנים לבנייה, ממש כמו העבודה הקשה שעם ישראל עבד בה כשהיה במצרים. דוד לא עושה את זה רק בעיר הבירה שלהם, אלא וְכֵן יַעֲשֶׂה לְכֹל עָרֵי בְנֵי עַמּוֹן, הוא מעניש באותה צורה את כל הערים של בני עמון שהוא כובש. אחרי שהמלחמה מסתיימת ודוד מצליח להרתיע את האויבים, וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל הָעָם יְרוּשָׁלִָם כשהם עטורי ניצחון, שמחים ורגועים.