קרה לכם פעם שביקשתם סליחה מכל הלב על משהו לא טוב שעשיתם, וסלחו לכם, אבל עדיין הייתם צריכים להתמודד עם התוצאות של מה שקרה? זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. נתן הנביא אומר לדוד שבאמת ה' סלח לו על הטעות שלו, אפס, כלומר אבל, עדיין יש למעשה שלו מחיר.
דוד הוא מלך ישראל, וכולם מסתכלים עליו ולומדים ממנו. נתן אומר לדוד נאץ נאצת, שזה אומר זלזלת והכעסת. הפסוק משתמש בביטוי את אויבי ה', אבל זו בעצם דרך עדינה ומכובדת להגיד שדוד פגע בכבוד של ה' עצמו. התורה פשוט לא רצתה לכתוב מילים פוגעניות ישירות כלפי ה', אז היא השתמשה בכינוי הזה.
בגלל שדוד הוא מנהיג כל כך חשוב, הטעות שלו גרמה לנזק. אנשים רעים עלולים לראות את מה שהוא עשה ולהגיד לעצמם שאם אפילו מנהיגי ישראל עושים דברים כאלה, אז גם להם מותר להתנהג ברשעות. כדי למנוע את חילול השם הזה, נגזר עונש עצוב: גם הבן הילוד לך מות ימות. התינוק שנולד לדוד ולבת שבע לא יוכל להמשיך לחיות.
ה' בחר בעונש הזה בסתר ולא ביקש מדוד לגרש את בת שבע מול כולם, כדי לא לפגוע בכבוד המלכות ולא לבייש אותם. באמת, לפי התוכנית של ה', בת שבע הייתה מיועדת להיות אשתו של דוד, אבל דוד פעל מתוך פזיזות ולקח אותה מוקדם מדי, לפני הזמן הנכון. לכן, התינוק הראשון היה כמו פרי שנקטף לפני שהבשיל, אבל בהמשך, כשהזמן הנכון יגיע, ייוולד להם שלמה המלך שימשיך את השושלת.