קרה לכם פעם שקיבלתם בשורה ממש קשה, והרגשתם שאתם חייבים לעשות הכול כדי לשנות אותה? דוד המלך נמצא בדיוק במצב כזה. הנביא הודיע לו שהבן הקטן שלו עומד למות. למרות שזו גזירה מאת ה׳, דוד בוחר לא לוותר. הוא מאמין בכל ליבו שתפילה יכולה להועיל ולשנות את המצב. דוד מתפלל בְּעַד הַנַּעַר, כלומר על הילד הקטן שלו. הוא מקווה שאם הוא יסבול ויצום, ה׳ ירחם עליו ויסכים שהצער שלו יחליף את העונש של הילד וכך הוא יישאר בחיים. לכן, וַיָּצָם דָּוִד צוֹם. את כל היום הקשה הזה דוד מעביר בתפילה בבית ה׳. רק כשהגיע הערב, וּבָא וְלָן, הוא חוזר אל ביתו כדי להעביר שם את הלילה, אבל הוא ממשיך את הצום שלו ולא אוכל דבר. מתוך צער כל כך עמוק, הוא אפילו מוותר על המיטה שלו וְשָׁכַב אָרְצָה, ממש על הקרקע.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק ט״ז
וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֛ד אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים בְּעַ֣ד הַנָּ֑עַר וַיָּ֤צׇם דָּוִד֙ צ֔וֹם וּבָ֥א וְלָ֖ן וְשָׁכַ֥ב אָֽרְצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.