קרה לכם פעם שהרגשתם קצת לא טוב, ופתאום התחשק לכם מאכל מיוחד שרק מישהו מסוים במשפחה יודע להכין? זה בדיוק מה שאמנון עושה, אבל בתור תחבולה. הוא מעמיד פני חולה כדי לגרום לאבא שלו, המלך דוד, לשלוח אליו את תמר. מרוב שאמנון ממהר לבצע את התוכנית שלו, הוא דורש מיד שתמר תכין את האוכל ממש מולו, ואפילו תאכיל אותו בעצמה. המלך דוד לא חושד בכלום. הוא פשוט חושב שאמנון חולה ואין לו תיאבון, ולכן מתחשק לו מאכל ספציפי שרק תמר יודעת להכין היטב. דוד מבין את הבקשה וּתְלַבֵּב לְעֵינַי כרצון טבעי של אדם חולה שרוצה לראות את האוכל מוכן מולו, כדי להיות בטוח שאלו אכן המאכלים האהובים עליו. המאכל הזה נקרא שְׁתֵּי לְבִבוֹת, שזה בעצם בצק המטוגן בשמן, ממש דומה למאכל שאנחנו מכירים היום. בסוף דבריו אמנון אומר וְאֶבְרֶה, שזו מילה מיוחדת שמשמעותה לאכול, אבל לאכול רק כמות קטנה, בדיוק כמו שמתאים לאדם חולה שאין לו הרבה כוח לארוחה גדולה.
שמואל ב, פרק י״ג, פסוק ו׳
וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאוֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ תָּבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.