קרה לכם פעם שמישהו אמר לכם מילים פוגעות, והדבר הראשון שרציתם לעשות זה להחזיר לו מיד? דוד המלך נמצא בדיוק במצב כזה. מעליבים אותו מאוד, אבל הוא בוחר להתאפק, לשתוק ולא לנקום. הוא מבין שהקושי הזה הוא בעצם מבחן מאת ה'. דוד אומר את המילה אוּלַי, אבל הוא לא מתכוון למשהו שאולי יקרה ואולי לא, אלא למשאלה, כמו להגיד "הלוואי". הוא מתפלל שה' יראה בְּעֵינִי, כלומר יראה את המצב הקשה שלו ואת הדמעות שזולגות לו מהעיניים בגלל העלבון. דוד מאמין שאם הוא יקבל את המילים הפוגעות בשקט, יקרה משהו מיוחד: וְהֵשִׁיב ה' לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ. הוא מקווה שה' יסלח לו, ובמקום המילים הרעות שהוא ספג, ה' ייתן לו ברכה ודברים טובים.
שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק י״ב
אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהֹוָ֖ה (בעוני) [בְּעֵינִ֑י] וְהֵשִׁ֨יב יְהֹוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.