שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק ג׳

II Samuel 16:3Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי׃

קרה לכם פעם שהייתם כל כך לחוצים או עצובים, שפתאום האמנתם לשמועה לא נכונה על חבר? זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. בזמן שדוד בורח מירושלים בסערת רגשות גדולה, הוא פוגש את ציבא, העבד של מפיבושת. מפיבושת הוא הנכד של שאול המלך, ודוד שואל את העבד וְאַיֵּה בֶּן אֲדֹנֶיךָ, כלומר, איפה מפיבושת? דוד לא מבין למה מפיבושת לא ברח יחד איתו.


ציבא מנצל את ההזדמנות ומספר לדוד שקר נורא. הוא עונה שמפיבושת יוֹשֵׁב, כלומר נשאר בירושלים בכוונה. ציבא ממשיך ומעליל שמפיבושת אמר הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵת מַמְלְכוּת אָבִי. ציבא מסביר לדוד שמפיבושת בטוח שברגע שעם ישראל יראה את המריבות הקשות בתוך המשפחה של דוד, העם יעדיף מיד להחזיר את המלוכה למשפחת שאול.


למרות שזה היה שקר מוחלט, דוד היה כל כך כאוב ומבולבל מהבריחה שלו, שהוא פשוט האמין ללשון הרע של העבד. קבלת השקר הזה הייתה טעות. בגלל שדוד מיהר להאמין למילים הרעות האלו, הוא נענש מיד לאחר מכן כאשר אדם אחר ממשפחת שאול יצא לקראתו, אמר לו מילים קשות וזרק לעברו אבנים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.