שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק ב׳

II Samuel 16:2Sefaria

וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־צִיבָ֖א מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָ֠א הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב (ולהלחם) [וְהַלֶּ֤חֶם] וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר׃

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לארוז תיק ממש מהר ולא ידעתם בדיוק מה לקחת לדרך? דוד המלך בורח מירושלים בחיפזון גדול, ובדרך הוא פוגש את ציבא שמביא לו המון ציוד, בהמות ואוכל. דוד המופתע שואל אותו מָה אֵלֶּה לָּךְ, כלומר, למה הבאת את כל הדברים האלה ואיך הם יעזרו לנו במסע? ציבא עונה בצורה מסודרת ומסביר שכל דבר נועד לעזור למישהו אחר בחבורה שבורחת. החמורים שהביא הם לְבֵית הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב. הכוונה כאן היא לא לבית שעשוי מאבנים, אלא למשפחה של המלך, לנשים ולילדים שלו. בגלל שהם ברחו כל כך מהר, לא היה להם זמן לארגן מרכבות נוחות, והחמורים יעזרו להם כדי שלא יצטרכו ללכת ברגל. בנוסף, הוא הביא את וְהַלֶּחֶם יחד עם וְהַקַּיִץ, שזה בעצם פירות יבשים כמו צימוקים. האוכל הזה נועד כדי להשביע את הנערים שמלווים את המלך. ולבסוף, היין מיועד עבור הַיָּעֵף, כלומר לכל מי שיהיה עייף וצמא מההליכה הקשה במדבר ויהיה חייב לשתות כדי לאגור כוחות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.