שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק כ׳

II Samuel 23:20Sefaria

וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־[חַ֛יִל] (חי) רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠ה֠וּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־[הָאֲרִ֛י] (האריה) בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃

יצא לכם פעם לנסות לרוץ או לשחק בחוץ כשממש קפוא וקר? הגוף שלנו נהיה קצת כבד וקשה לנו לזוז מהר. עכשיו תדמיינו שאתם צריכים לעמוד מול סכנה גדולה בדיוק ביום כזה. בואו נכיר גיבור מיוחד בשם בניהו בן יהוידע. הוא לא היה רק חזק בשרירים שלו, אלא גם חזק בלב ובאמונה שלו, ממש כמו אבא שלו. הוא נקרא בֶּן אִישׁ חַי או חַיִל, כי הוא היה אדם מלא באנרגיה, זריז ומלא חיים. את כל הכוח והמרץ האלה הוא ניצל כדי להזדרז לעשות מעשים טובים ולשמור על המצוות של ה׳. בגלל שהוא עשה כל כך הרבה דברים אמיצים כדי להגן על עם ישראל, וגם עשה המון מעשים טובים, הוא נקרא רַב פְּעָלִים, כלומר אדם שעושה הרבה פעולות חשובות. בניהו הגיע מעיר בשם מִקַּבְצְאֵל שנמצאת בנחלת שבט יהודה.


הגבורה של בניהו עמדה למבחן מול אויבים קשים. מסופר כי הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב. המילה "אריאל" מורכבת מהמילים ארי ואל, והיא מתארת עוצמה גדולה. הכוונה היא לשני לוחמים מואבים ענקיים וחזקים שהיו מפחידים כמו אריות, אבל בניהו הצליח לגבור עליהם.


אבל המעשה הכי אמיץ שלו קרה מול חיית טרף אמיתית. וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג. תחשבו כמה אומץ צריך בשביל זה! קודם כל, הוא עמד מול אריה, החיה הכי חזקה בטבע. שנית, המפגש קרה בתוך בור צר, מקום שאי אפשר לברוח או להתחמק ממנו. והדבר השלישי והכי קשה, זה קרה ביום שלג. ביום כל כך קר, בני האדם חלשים ואיטיים יותר, אבל הכוח של האריה דווקא מתגבר בקור. למרות כל התנאים הקשים האלה, בניהו לא פחד. הוא ירד אל הבור באומץ רב ועצר את האריה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.