בתקופת שלטונו של שאול המלך, יצאו בני שבט ראובן למסע כיבוש והרחבת נחלתם. מערכה צבאית זו הובילה לניצחון משמעותי ולשינוי במפת ההתיישבות באזור.
בני ראובן עשו מלחמה עִם הַהַגְרִאִים. הפרשנים מסכימים כי מדובר בשבט ערבי, הלוא הם הישמעאלים, אשר נקראו כך על שם אם השבט, הגר (כאשר האות אל"ף במילה משמשת במקום האות יו"ד לציון שייכות [רד"ק]). במלחמה זו, ההגריאים הובסו ווַיִּפְּלוּ בְּיָדָם של בני ראובן [ביאור שטיינזלץ].
לאחר הניצחון, בני ראובן וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם – הם התיישבו בתוך האוהלים שהיו שייכים קודם לכן להגריאים [מצודת דוד]. ישיבה זו באוהלים אפיינה את אורח חייהם ומנהגם של הערבים באותה תקופה [רש"י]. אזור השליטה החדש התפרס עַל כָּל פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד, כלומר על פני כל העבר המזרחי שמול אזור הגלעד [מצודת דוד, רד"ק]. בעקבות כיבוש שטחים אלו וההתיישבות בהם בימי שאול, השתנתה חלוקת הנחלות באזור [מלבי"ם].