הגלותה של ההנהגה הרוחנית מסמנת רגע שבר היסטורי בתולדות העם. שושלת הכהונה הגדולה, ששירתה בקודש פנימה בימי הבית הראשון, נעקרת ממקומה ונשלחת לגלות, ובכך מהווה חוליה מקשרת בין חורבן המקדש לבין ההתחדשות העתידית בבית שני.
המילה הָלַךְ מכוונת להליכתו של יהוצדק לגלות בבבל [מצודת דוד]. השם נְבֻכַדְנֶאצַּר נכתב במסורה כמילה אחת רצופה [מנחת שי].
יהוצדק היה הכהן שהוגלה. מרשימת היוחסין עולה לכאורה כי הכהנים הגדולים בבית הראשון השתייכו כולם לשושלת אחת, אולם ייתכן ששימשו בתפקיד זה גם כהנים ממשפחות אחרות שאינם מוזכרים כאן, דוגמת יהוידע הכהן [ביאור שטיינזלץ].
למרות ייחוסו, יהוצדק עצמו לא שימש מעולם ככהן גדול, שכן הוא הוגלה לבבל עוד בימי המלך יכניה. כאשר מוזכר במקרא התואר "הכהן הגדול" בסמוך לשמו של יהוצדק, הכוונה היא למעשה לבנו, יהושע, ששימש בתפקיד זה כשעלו הגולים ארצה בבית שני [רש"י].
עובדה זו מעוררת את השאלה מדוע עזרא הסופר, שהיה בנו של שריה (אביו של יהוצדק), לא כיהן ככהן גדול, ואילו אחיינו יהושע זכה בתפקיד. הסיבה המעשית לכך היא שיהושע עלה לארץ יחד עם זרובבל שנים רבות לפני שעלה עזרא [רש"י, חומת אנך]. קביעה זו, הנתמכת גם במדרשי חז"ל, שוללת את כהונתו של עזרא ככהן גדול. עם זאת, ישנה גישה חולקת של פוסקים ומפרשים, דוגמת הרמב"ם ורבינו עובדיה מברטנורא, הסבורים כי עזרא כן שימש ככהן גדול, אף שדעה זו עומדת בסתירה לדברי המדרש ולפשט הכתובים [חומת אנך].