רישום יוחסין זה מפרט שבע דמויות מרכזיות משבט גד, אשר שימשו כמנהיגי המשפחות. תיעוד שושלת זו התבצע בתקופה היסטורית מוגדרת, בימי שלטונם של יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל [רש"י].
הביטוי וַאֲחֵיהֶם מתפרש בשתי דרכים עיקריות. גישה אחת מסבירה כי הכוונה היא למיודעים ולרעים של האישים שהוזכרו קודם לכן [מצודת דוד]. לעומת זאת, פרשנים אחרים קובעים כי מדובר בראשי המשפחות עצמם. לפי גישה זו, המילה "ראש" שהופיעה בפסוק הקודם נמשכת ומשפיעה גם על משמעות פסוק זה, כך שיש להבין את הכתוב כ"ראשים לבית אבותיהם" [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המשך הביטוי, לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם, מצביע על מקום ייחוסם של אותם מנהיגים [רש"י].
הכתוב מונה שבעה שמות של ראשי אבות ומסכם במילה שִׁבְעָה. מספר זה אינו מקרי, אלא מקביל בדיוק לשבע המשפחות שהרכיבו את שבט גד, כפי שמפורט בספרי התורה בפרשות ויגש ופנחס, ולכן נמנו כאן שבעה מנהיגים [מלבי"ם].
באשר לשמו של האחרון ברשימה, וָעֵבֶר, קיימות מסורות נוסח שונות, וישנם ספרים שבהם המילה מנוקדת בשווא תחת האות וי"ו [מנחת שי].