רשימת היוחסין מציגה שושלת רציפה של אישים חשובים משבט ראובן, ומתעדת את העברת ההנהגה מדור לדור. הדמות הפותחת שושלת זו היא יואל. על אף שיואל הוא מצאצאי ראובן, הכתוב אינו מפרט כיצד בדיוק הוא מתקשר לסדר התולדות שהוזכר קודם לכן [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הוא מוזכר כאן כדי לייחס את בניו אחריו [רד"ק]. יואל היה אחד מנשיאי השבט, וממנו החלה הנשיאות לעבור בירושה מדור לדור, שושלת שנמשכה עד לנשיא האחרון שגלה בגלות אשור [מלבי"ם].
הביטוי בְּנֵי יוֹאֵל בא לתאר סדר כרונולוגי של דורות עוקבים [רש"י]. התבנית החוזרת בפסוק, שְׁמַעְיָה בְנוֹ גּוֹג בְּנוֹ, מלמדת כי מדובר בשרשרת ישירה של אב ובן. גם אם היו לאישים אלו בנים נוספים, הכתוב בוחר להזכיר רק את הבנים הראשונים הממשיכים את השושלת המרכזית, כפי שמקובל ברשימות יוחסין רבות במקרא [רד"ק].
מבחינה דקדוקית, במילים שִׁמְעִי בְנוֹ, האות בי"ת במילה "בנו" היא רפויה ונהגית ללא דגש [מנחת שי].