רשימת היוחסין המובאת כאן אינה רק פירוט שמות, אלא נועדה להציג את הרקע ההיסטורי והתפקידים של שבט לוי לאורך הדורות [רד"ק]. הפירוט נועד להזכיר את ערי הלויים, וכן את תפקידיהם כמשוררים וכמשרתים לפני ה', כפי שקבע דוד המלך.
הכתוב מתמקד בשושלת אהרן הכהן עד לתקופת גלות בבל, ומגיע עד ליהוצדק שהוגלה על ידי נבוכדנצר. הפירוט מדגיש במכוון את שושלת אלעזר בן אהרן ומשמיט את שושלת איתמר. הסיבה לכך היא הבטחת ה' לפנחס בן אלעזר ל"ברית כהונת עולם", כלומר הבטחה שהכהונה הגדולה תישאר בזרעו לנצח. אמנם בעבר שימשו גם צאצאי איתמר ככהנים גדולים (כדוגמת עלי, אחימלך ואביתר), אך החל מתקופת צדוק הכהן התקיימה ההבטחה במלואה, והכהונה הגדולה התקבעה בשושלת אלעזר [רד"ק]. בנוסף, רשימת יוחסין זו מקבילה לזו המופיעה בספר עזרא, אלא ששם הושמטו מספר דורות לשם הקיצור.
ברמה המילולית, הפסוק הפותח מונה את שלושת בְּנֵי לֵוִי: גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי [ביאור שטיינזלץ]. מבחינה תחבירית, השמות גֵּרְשׁוֹן קְהָת נכתבו ברצף ללא אות ו' החיבור ביניהם, בדומה לאופן שבו הם מופיעים ברשימת היורדים למצרים בספר בראשית [מנחת שי].