תארו לעצמכם שיום אחד אתם צריכים לארוז את כל הדברים שלכם ולעבור לארץ רחוקה מאוד, מבלי לחזור הביתה לעולם. זה בדיוק מה שקרה בסוף הסיפור של שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט מנשה, שגרו בצד המזרחי של נהר הירדן. ה' כיוון את ההיסטוריה והחליט שהם צריכים לצאת לגלות. המילה וַיָּעַר מסבירה שה' עורר את רוח פול, כלומר הוא עורר את הרצון של מלך אשור לבוא ולקחת אותם מארצם. הגלות הזו לא קרתה בבת אחת. בהתחלה בא המלך פול ולקח איתו את שבט ראובן וחלק משבט גד. בגלל שהם עזבו, כבר אי אפשר היה לקיים בארץ את מצוות שנת היובל, כי לא כל העם חי בארץ ישראל. שאר האנשים משבט גד ומשבט מנשה נשארו לגור בנחלה שלהם עוד זמן רב, עד שבא מלך אשור השני, תלגת פלנסר, ולקח גם אותם. המלכים לקחו את השבטים לאזורים רחוקים מאוד בצפון, והמילים וּנְהַר גּוֹזָן מלמדות אותנו שהם הושיבו אותם ממש קרוב לאותו נהר. בסוף מופיעות המילים העצובות עַד הַיּוֹם הַזֶּה. המילים האלו מספרות לנו שהשבטים האלו מעולם לא חזרו לארץ ישראל. אפילו שנים רבות אחר כך, כשעם ישראל חזר לארץ כדי לבנות את בית המקדש השני, השבטים האלו לא חזרו איתם ונשארו בגלות.
דברי הימים א, פרק ה׳, פסוק כ״ו
וַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵ֠ם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.