מלכים א, פרק י״ח, פסוק ב׳

יצא לכם פעם להרגיש כל כך רעבים וצמאים, עד שהייתם מוכנים לעשות הכול כדי למצוא משהו לאכול או לשתות? תארו לעצמכם מדינה שלמה שנמצאת במצב כזה. הכתוב מספר לנו שוְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן, כלומר בעיר הבירה היה רעב כבד מאוד, כי הגשם הפסיק לרדת במשך זמן רב ולא צמח שום אוכל. המצוקה הגדולה הזו לא קרתה סתם, אלא היא גרמה לעם להיות מוכן סוף סוף להקשיב, לשנות את ההתנהגות שלו ולחזור אל ה'. בדיוק בנקודה הזו, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב. הנביא אליהו יוצא באומץ כדי להיפגש פנים אל פנים עם המלך. באותו יום ממש, המלך אחאב יצא יחד עם עובדיה, הממונה על ארמון המלך, לחפש מעט עשב בנחלים כדי להציל את הסוסים שלהם. אחאב התחיל להבין שהמעשים הרעים שלו הם שהביאו את הצרה הזו. לכן הוא בחר לקחת איתו דווקא את עובדיה, שהיה אדם צדיק שהאמין בה' בכל ליבו ואפילו הציל נביאים. המלך אחאב קיווה שהמעשים הטובים של עובדיה ישמרו ויגנו עליהם בזמן הרעב הקשה.