מלכים א, פרק י״ח, פסוק ט״ו

תארו לעצמכם מצב שבו אתם צריכים להעביר הודעה למלך כועס, ואתם רועדים מפחד. זה בדיוק מה שמרגיש עובדיהו. הוא חושש שאם יגיד למלך אחאב שאליהו נמצא, אליהו פתאום ייעלם והמלך יכעס עליו מאוד. כדי להרגיע אותו, אליהו נשבע שבועה חזקה ואומר חַי ה' צְבָאוֹת, כדי להבטיח לו שהפעם הוא לא הולך לשום מקום. הוא מבטיח לו כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו, כלומר שעוד באותו היום הוא יתייצב מול המלך פנים אל פנים. ההבטחה הזו נותנת לעובדיהו אומץ ללכת ולהודיע לאחאב. כשהם סוף סוף נפגשים, המלך מיד מאשים את אליהו וקורא לו עוכר ישראל, שזה אדם שמביא צרות ואסונות על העם. אבל אליהו לא נבהל, ומסביר לאחאב שהוא והמשפחה שלו הם אלה שבאמת מביאים צרות, בגלל שהם עזבו את המצוות של ה' והתחילו לעבוד אלילים. כדי לסיים את הוויכוח הזה, אליהו דורש מהמלך לאסוף את כל עם ישראל להר הכרמל, ויחד איתם להביא ארבע מאות וחמישים נביאי שקר של הבעל ועוד ארבע מאות נביאי שקר של האשרה שאוכלים על שולחנה של המלכה איזבל. המטרה של המפגש הענק הזה היא לעשות מבחן גדול מול כולם, ולהוכיח באופן הכי ברור מי באמת צודק.