קרה לכם פעם שהייתם בצרה או שחיכיתם שמשהו קשה ייגמר, והזמן הרגיש כאילו הוא עובר ממש לאט? זה בדיוק מה שקרה באותה תקופה. הייתה בצורת, לא ירד גשם והיה רעב במדינה. בגלל הקושי הגדול, התקופה הזו הרגישה לאנשים כמו יָמִים רַבִּים וארוכים מאוד. הבצורת נמשכה עד שמגיעים אל הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית. הסיבה שהבצורת ארכה בדיוק שלוש שנים היא כדי לרמוז לשלוש משפחות של מלכים שחטאו באותם ימים, כך שכל שנת בצורת הגיעה כעונש כנגד משפחה אחת.
עם הזמן, הרעב הכבד גרם להרבה אנשים לחשוב על המעשים שלהם ולחזור בתשובה. ה' ראה זאת והחליט שהגיע הזמן לסיים את הבצורת ולהכריז וְאֶתְּנָה מָטָר, כלומר לתת שוב גשם שישקה את הארץ. כדי לעשות זאת, ה' מצווה על אליהו הנביא: לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב. ה' אומר לו לצאת ולהיפגש פנים אל פנים עם המלך אחאב. מדוע ה' לא מוריד את הגשם מיד בעצמו? מפני שאליהו נשבע בעבר שהגשם ירד רק מתי שהוא יחליט ויגיד. ה' רצה לשמור על הכבוד של אליהו ולקיים את הבטחתו, ולכן הוא סידר את הדברים כך שאליהו יפגוש את אחאב, המלך ייאלץ לבקש ממנו גשם, ורק אחרי שאליהו יתפלל ויכריז על כך ירד המטר. כך כולם יראו שהמילה של אליהו אכן התקיימה במלואה.