חשבתם פעם איך זה להשתתף במבחן מול המון אנשים, כשאתם נותנים למתחרים שלכם את כל היתרונות האפשריים? זה בדיוק מה שאליהו הנביא עושה. הוא עומד לבדו מול נביאי הבעל הרבים, ומציע מבחן גלוי שיעזור לעם ישראל לדעת בבירור מיהו האל האמיתי ולחזור לה'.
אליהו מבקש וְיִתְּנוּ־לָנוּ, כלומר שיביאו עבורו ועבורם, שְׁנַיִם פָּרִים. המילה "שנים" מלמדת אותנו שהפרים היו תאומים וזהים לחלוטין. כך אליהו מבטיח שהמבחן יהיה הוגן ושווה לגמרי. אליהו אפילו מעניק לנביאי הבעל את זכות הבחירה הראשונה ואומר וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד. הוא עושה זאת כדי שבעתיד הם לא יוכלו להתלונן ולהגיד שהוא שמר לעצמו מראש את הקרבן הטוב יותר.
לאחר מכן הוא אומר להם וִינַתְּחֻהוּ, כלומר יחתכו ויכינו את הקרבן. נביאי הבעל עובדים יחד כקבוצה גדולה, ואילו אליהו לוקח על עצמו חיסרון כפול: הוא גם נשאר עם הפר שהם לא בחרו, וגם צריך לעשות את כל העבודה לגמרי לבדו. כשאליהו מדבר על הקרבן שלו הוא אומר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת־הַפָּר הָאֶחָד. הוא לא קורא לו "הפר השני", משום שברגע שהפרידו בין התאומים, הפר שנשאר לאליהו הפך להיות יחיד ובודד.
החוק החשוב ביותר במבחן הוא ששני הצדדים יניחו את הקרבן על העצים, אבל בשום אופן לא ידליקו אש. הם ישאירו את ההחלטה לשמיים, כדי לראות תפילתו של מי תיענה.