מלכים א, פרק י״ח, פסוק כ״ז

קרה לכם פעם שקראתם לחבר והוא פשוט לא ענה, והתחלתם לנחש איפה הוא ומה הוא עושה? זה בדיוק מה שקרה בשעת הצהריים, כשהשמש הייתה חזקה מאוד. נביאי הבעל ניסו וניסו להוריד אש מהשמיים, אבל שום דבר לא עבד. אז אליהו הנביא נעמד מולם, וַיְהַתֵּל בהם, כלומר, הוא פשוט לעג והתלוצץ עליהם. הוא אמר להם דברים שהם בדיוק ההפך המוחלט מהכוונה האמיתית שלו. הוא הציע להם לצעוק בְקוֹל־גָּדוֹל, שהרי כִּי־אֱלֹהִים הוּא, ואם הבעל הוא באמת אל שמנהל את העולם, בטח יש לו המון דברים לעשות והוא מאוד עמוס, ואולי הקול שלכם שקט מדי. אליהו מתחיל לתת להם כל מיני תירוצים מצחיקים למה הבעל לא עונה. הוא אומר שאולי כִּי־שִׂיחַ וְכִי־שִׂיג לוֹ. המילה שִׂיחַ קשורה לדיבור, והמילה שִׂיג קשורה להשגה ורדיפה. כלומר, אולי הבעל עסוק עכשיו בשיחה חשובה עם היועצים שלו, או שהוא בכלל באמצע מלחמה ורודף אחרי האויבים שלו. ואולי וְכִי־דֶרֶךְ לוֹ, יכול להיות שהוא פשוט יצא למסע רחוק ולכן הוא לא שומע. ולבסוף אליהו אומר, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ, שמא הוא פשוט הלך לישון, ואם תצעקו ממש חזק הוא יתעורר. אליהו לא סידר את הדברים שהוא אמר סתם כך. הוא התחיל מפעולות של חשיבה ודיבור, ירד לפעולות של תנועה והליכה, וסיים בשינה. כך הוא השפיל את עבודת האלילים והראה לנביאי הבעל שהאליל שלהם לא באמת יכול לעשות שום דבר.