יצא לכם פעם לדמיין אדם מבוגר מצליח לעקוף סוסים דוהרים בריצה? זה נשמע כמעט בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שקרה לאליהו הנביא מיד אחרי הנס הגדול בהר הכרמל. אליהו היה אדם זקן וחלש, אך פתאום נאמר עליו ויד ה'. הכוונה כאן היא שה' נתן לו באותו רגע כוח מיוחד ועצום, שאפשר לו לרוץ מהר יותר מהסוסים. לקראת הריצה המאומצת נאמר וישנס מתניו, כלומר, אליהו קשר חגורה סביב המותניים שלו. הפעולה הזו עזרה לו להיות זריז ומוכן כמו גיבור, וגם שמרה על הגוף שלו בזמן התנועה המהירה.
אבל למה בכלל אליהו רץ ברגל לפני המרכבה של המלך אחאב? הרי אחאב היה מלך רשע. התשובה היא שאליהו רצה לחלוק כבוד למלך, כדי שלא ייסע לבדו. באותם רגעים, אחרי הנס בכרמל, אחאב פתח את הלב שלו והאמין בה'. אליהו רצה להראות לאחאב שהוא לא שונא אותו באופן אישי, וברגע שהמלך חזר בתשובה אפילו לקצת זמן, הנביא מיהר לכבד אותו כדי לקרב אותו לעבודת ה'. כך אליהו רץ לפני המלך בדרך לעיר יזרעאל, והמילה באכה מלמדת אותנו שהוא רץ בדרך מוכרת וידועה עד שהגיעו לשם.