מלכים א, פרק י״ח, פסוק כ״א

יצא לכם פעם לעמוד מול שתי אפשרויות ולהרגיש שאתם פשוט לא מצליחים לבחור ביניהן? תארו לעצמכם עם שלם שנמצא בדיוק במצב הזה, מנסה להחזיק בשני עולמות שונים לגמרי באותו הזמן. אליהו הנביא עומד מול בני ישראל ברגע גורלי מאוד. באותה תקופה, העם היה מבולבל. מצד אחד הם זעקו אל ה׳ בעת צרה, ומצד שני הם המשיכו לעבוד פסל שנקרא בעל, כי הם חשבו שאפשר להאמין בשניהם יחד ללא סתירה. אליהו שואל אותם שאלה נוקבת ומשתמש בציור מיוחד. הוא שואל עד מתי הם יהיו פֹּסְחִים, כלומר מדלגים וצולעים, נשענים פעם על רגל אחת ופעם על הרגל השנייה. הוא מדבר על שתי הַסְּעִפִּים, שהן המחשבות. ממש כמו ענפים שמתפצלים מגזע העץ, כך המחשבות של העם התפצלו לשני כיוונים והם לא הצליחו להכריע במי להאמין. אליהו מציב להם תנאי ברור. הוא אומר להם אִם־ה׳ הָאֱלֹהִים, כלומר אם ה׳ הוא מנהיג העולם, לכו אחריו, אבל אם אתם מאמינים בבעל, לכו אחריו. הוא מסביר להם שאי אפשר להישאר באמצע, וחייבים לבחור צד אחד באופן מוחלט. התגובה של הקהל הייתה שתיקה מוחלטת. מסופר כי וְלֹא־עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר, פשוט כי הם היו במבוכה עמוקה כל כך. הם לא ידעו איך להבחין מי הוא האלוהים האמיתי, וחיכו להוכחה מעשית וגלויה שתראה להם מעל לכל ספק מי באמת שולט בעולם.