יצא לכם פעם לראות מישהו שעושה מעשה לא טוב, אבל מנסה לגרום לזה להיראות חוקי ובסדר? זה בדיוק מה שאיזבל עושה. היא מתכננת מזימה כדי להיפטר מנבות, ומארגנת לו משפט מזויף. כשהיא שולחת את ההוראות, וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים, היא כותבת אותן כעצה אישית שלה ולא בשם המלך אחאב. היא מסבירה שזה פוגע בכבוד המלך להגיע ולהעיד בעצמו נגד אדם שפגע בו, ולכן הפתרון הוא לארגן משפט פומבי.
כדי לאסוף את כל התושבים, היא מצווה עליהם קִרְאוּ צוֹם. בימי קדם, יום צום היה זמן שבו כל העם והמנהיגים מתאספים יחד כדי לבדוק את המעשים שלהם ולתקן התנהגות לא טובה. האסיפה הגדולה הזו הייתה ההזדמנות המושלמת של איזבל להביא עדי שקר שיעידו נגד נבות מול קהל רב.
בזמן המשפט, היא דורשת וְהֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. הכוונה היא להושיב אותו על במה גבוהה, כפי שהיה נהוג לעשות לאנשים שעומדים למשפט, כדי שכל הקהל יוכל לראות אותו בבירור כשהוא מואשם.