תארו לעצמכם מצב שבו מישהו נטפל לאדם עייף וחלש, בלי שום סיבה מוצדקת. זה בדיוק מה שעשה עם עמלק לבני ישראל לפני שנים רבות, מיד לאחר שיצאו מעבדות לחירות. המלחמה הזו לא הייתה מלחמה רגילה על שטח או הגנה על גבולות. המילים בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם מדגישות עד כמה ההתקפה הזו הייתה חריגה. בני ישראל היו רק בדרך, רחוקים מאוד מארצו של עמלק, ולא סיכנו אותם כלל. עמלק תקפו אותם רק מתוך שנאת חינם, וניצלו את העובדה שהם היו עייפים ופגיעים ממסע המדבר. הכתוב אומר שעמלק שָׂם לוֹ מארבים, כלומר הם החביאו כוחות צבא בדרך כדי להפתיע את בני ישראל.
אולי תשאלו את עצמכם, למה ה' חיכה כל כך הרבה זמן ולא העניש את עמלק מיד? ה' ממתין בסבלנות רבה, לפעמים אפילו מאות שנים, אבל בסופו של דבר הוא שופט שדורש צדק על מעשים רעים. לכן ה' אומר כעת את המילה פָּקַדְתִּי. המשמעות של המילה הזו היא לא סתם זיכרון רגיל, אלא זיכרון שבא יחד עם החלטה לפעול ולעשות משפט. ה' אומר לשאול המלך: זכרתי את מה שעמלק עשו, וכעת הגיע הזמן המדויק לעשות צדק ולעצור אותם על מעשיהם. זוהי סגירת מעגל ארוכת שנים, וה' מטיל על שאול את המשימה החשובה הזו כמבחן גדול למלכותו.