שמואל א, פרק כ״ג, פסוק י״ט

תושבי העיר המדברית זיף יוזמים פנייה אל שאול המלך, שבאותה עת כבר פסק מלחפש את דוד ושב אל ביתו הַגִּבְעָתָה. פנייה זו, שייתכן כי התרחשה עוד בטרם פגישת דוד ויהונתן או מיד לאחריה, מתוארת במילים וַיַּעֲלוּ זִפִים. הם מדווחים למלך כי דוד מִסְתַּתֵּר ומתחבא בקרבתם, ומוסרים לו מודיעין מדויק על מיקומו. לדבריהם, דוד שוהה בַמְּצָדוֹת, שהן מצודות סלעים, הנמצאות בַּחֹרְשָׁה, כלומר בתוך יער הממוקם בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה. כדי להבחין גבעה זו מגבעה אחרת באזור, הם מדייקים כי היא נמצאת אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן, כאשר מִימִין משמעו מצדו הדרומי של הַיְשִׁימוֹן, שהוא אזור מדברי שומם לחלוטין.