תארו לעצמכם שאתם עובדים על משימה קבוצתית גדולה. חלק מהילדים עושים את העבודה הקשה שכולם רואים, וחלק עוזרים בשקט מאחורי הקלעים ושומרים על הציוד. למי מגיע לקבל את הפרס בסוף?
זה בדיוק מה שקרה לדוד ולאנשים שלו אחרי מלחמה. החיילים שנלחמו בקרב רצו לקחת את כל השלל והאוצרות לעצמם. דוד לא מסכים איתם ואומר להם וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה, כלומר, הטענה שלכם בכלל לא מתקבלת על הדעת. דוד קובע כלל שלפיו יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ, כולם יחלקו את השלל שווה בשווה, כך שכְּחֵלֶק של החייל שנלחם יהיה בדיוק כמו החלק של החייל שנשאר מאחור.
דוד מסביר שהחיילים לא היו יכולים לנצח רק בזכות הכוח שלהם. האנשים שנשארו מאחור עשו תפקיד חשוב מאוד. הם שמרו על הציוד והגנו על מעבר מסוכן. בלי השומרים האלה, הלוחמים לא היו יכולים לצאת לקרב בראש שקט. בנוסף לכך, הניצחון לא הושג רק בכוח הזרוע, אלא קודם כל בעזרת ה', ובזכות כל המחנה יחד, גם אלה שהלכו להילחם וגם אלה שנשארו לשמור.