ישעיהו, פרק י״ד, פסוק ג׳

תארו לעצמכם שהייתם צריכים לחיות רחוק מהבית, תחת שלטון של ממלכה חזקה וקשוחה כמו בבל. בתקופה ההיא, בני ישראל היו בגלות ולא יכלו אפילו לדבר בחופשיות או להרים את הראש. אבל אז מגיעה נבואה משמחת מאוד שמבטיחה להם שחרור. הנביא אומר שיגיע רגע שבו השלטון הבבלי ייפול, והם יוכלו להסתכל לאחור, לנשום לרווחה ולשיר שיר חדש ושמח. הרגע הזה יקרה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ, כלומר ביום שבו ה' ייתן לעם ישראל חופש אמיתי ומנוחה שלמה מהסבל. ה' מבטיח שייתן להם מנוחה משלושה דברים שהעיקו עליהם. הוא ישחרר אותם מֵעָצְבְּךָ, שזהו העצב העמוק שהרגישו בלב על כל הטוב שאבד להם, וגם וּמִרָּגְזֶךָ, שזהו הפחד והחרדה מפני דברים רעים שעלולים לקרות. בנוסף למנוחה של הנפש, הם יקבלו גם מנוחה לגוף וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ, כלומר, סוף לעבודה המעייפת והקשה שהבבלים הכריחו אותם לעשות. כך יזכו בני ישראל למנוחה שלמה וטובה, גם בלב וגם בגוף.