ישעיהו, פרק י״ד, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לפחד ממישהו כל כך, שרק לשמוע שהוא מתקרב גרם לכם לרעוד? זה בדיוק מה שקורה כאשר מלך בבל החזק מסיים את חייו ויורד אל השְׁאוֹל, שזהו עולם המתים. בזמן שהאנשים החיים על הארץ שמחים מאוד שהמלך הזה כבר לא מציק להם, בעולם המתים קורה משהו אחר לגמרי. השאול רָגְזָה, כלומר רעדה ופחדה מאוד לקראתו. יושבי עולם המתים בטוחים שהמלך המפחיד מגיע אליהם כדי להמשיך להילחם ולכבוש גם שם למטה. מרוב פחד, השאול מעירה את כל הרְפָאִים, שאלו הם האנשים שכבר מתו ונקראים כך כי הכוח שלהם נחלש ונהיה רפה. יחד איתם מתעוררים גם עַתּוּדֵי אָרֶץ. אלו הם השרים והמנהיגים של העמים. ממש כמו שתיישים, שנקראים עתודים, צועדים בראש העדר ומנהיגים את הצאן, כך האנשים האלה הנהיגו את העמים שלהם. הבהלה כל כך גדולה, עד שהשאול הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם וגורם לכל המלכים לקום בחרדה ממקומם. אבל הדבר המעניין ביותר הוא שכל הפחד הזה קורה רק כשהם שומעים שהוא בדרך אליהם. הם עדיין חושבים שהוא מגיע חזק ומפחיד כמו שהיה בעבר, אך כשהוא יגיע אליהם באמת, הם יגלו שהוא כבר לא גיבור בכלל, אלא רק אדם חלש שניצחו אותו.