תארו לעצמכם עיר ענקית, חזקה ומלאה באנשים, שביום אחד הופכת למקום שומם וריק לגמרי. כך בדיוק קרה לממלכת בבל הגדולה. ה' מתאר שהעיר המפוארת הזו תיהרס, ולא יגורו בה יותר בני אדם לעולם.
במקום אנשים, המקום יעבור לידיים של חיות הבר. ה' אומר וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם. המילה קִפֹּד מתארת חיה קוצנית שדומה לקיפוד שאנחנו מכירים, שאוהבת לחיות ליד מים. כל השטח של בבל יהפוך לאזור של ביצות ושלוליות מים גדולות, כמו שקורה בדרך כלל למקומות עזובים.
כדי להסביר עד כמה העיר תתרוקן, ממשיך הנביא ואומר וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד. בדיוק כמו שלוקחים מטאטא ומנקים את הרצפה בבית עד שהיא חלקה ולא נשאר עליה אפילו פירור אחד, כך ה' יעביר מטאטא על בבל. הכוונה היא כמובן לא לניקיון רגיל, אלא לכך שהעיר תתרוקן לגמרי מכל התושבים והרכוש שלה, עד שלא יישאר ממנה שום דבר. הנבואה הזו אכן התקיימה במלואה, ובבל הפכה לערימה של חורבות שגרות בהן רק חיות בר. זה מראה לנו שדבר ה' תמיד מתקיים בדיוק כמו שהובטח.