תארו לעצמכם מצב שבו שליט חזק מאוד, שהציק לכולם ושלט ביד רמה, מאבד את כל הכוח שלו ביום אחד פתאומי. הנביא קורא לאנשים שהיו תחת השלטון של בבל לשאת את קולם ולשיר שיר פלא על הנפילה המהירה הזו. השיר הזה מוגדר בתור מָשָׁל, כי הוא לא נכתב כסיפור רגיל, אלא מנוסח בצורה מיוחדת ומלאה בדימויים.
בשיר הם שואלים בתדהמה גדולה: אֵיךְ קרה הפלא הזה? איך פתאום שָׁבַת, כלומר הפסיק ונגמר לחלוטין, הכוח של הנֹגֵשׂ? התואר הזה מכוון למלך בבל, שהיה שליט קשוח שהכריח את האנשים לעבוד קשה ולשלם לו חובות, ממש כמו הנוגשים שהיו לפרעה במצרים.
השיר ממשיך ושואל איך שָׁבְתָה מַדְהֵבָה. המילה מדהבה מגיעה מהמילה הארמית "דהב", שפירושה זהב. הכוונה היא למלכות בבל עצמה, שהייתה מפוארת ועשירה מאוד, וגם למיסים הכבדים מזהב שהיא גבתה בכוח מכל העמים. פתאום, כל "מלכות הזהב" הזו קרסה והפסיקה להתקיים. לשיר הזה יש גם מטרה רוחנית חשובה: כשמזכירים בקול את הנפילה של מי שעשה רע, זה עוזר לנצח את הרע מהשורש ולהעלים אותו מהעולם.