ישעיהו, פרק י״ט, פסוק י״ד

קריסתה של מצרים נובעת מפגיעה אלוהית בהנהגתה, כאשר ה' מָסַךְ ועירב בתוך רוחם הטבעית של מנהיגיה רוּחַ עִוְעִים של טירוף, אשליות ובלבול עמוק. בעקבות שיבוש דעת זה, השרים והיועצים שאמורים היו להדריך את המדינה וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם והכשילו את העם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ. אובדן החכמה והסטייה מן הדרך הישרה מתוארים כמצב משפיל של כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. מנהיגי האומה נמשלים לשיכור חסר אונים המדשדש בתוך פליטת מזונו או אף חוזר לשתות אותה מתוך דמיון שזהו יין, וכך הם נידונים ליפול שוב ושוב באותן טעויות דוחות והרסניות.