ישעיהו, פרק י״ט, פסוק ה׳

האם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לחיות במקום שבו השמיים תמיד בהירים ואף פעם לא יורד גשם? במצרים העתיקה לא ירדו גשמים כלל, והתושבים היו תלויים לגמרי בנהר הנילוס הגדול כדי להשקות את השדות ולדוג דגים. לכן, כשהנביא רוצה לתאר את העונש שיגיע למצרים, שבו הם יאבדו את הכוח שלהם ויישלטו על ידי עמים אחרים, הוא משווה את המצב הזה להתייבשות של מקורות המים. הנביא אומר שהמים במצרים וְנִשְּׁתוּ, כלומר הם פשוט יחסרו וייעלמו. הים הגדול יסוג לאחור, וכך מַיִם מֵהַיָּם ייעלמו ואוניות לא יוכלו להגיע אל החוף כדי להביא להם אוכל וסחורות. בנוסף, הנביא אומר על נהר הנילוס וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. מדוע הוא משתמש בשתי מילים כל כך דומות? כדי לתאר לנו תהליך איטי והדרגתי. בהתחלה הנהר יֶחֱרַב, כלומר יאבד את הרטיבות שלו ויתחיל להתייבש, ובשלב הסופי הוא וְיָבֵשׁ לגמרי, עד שהמקום יישאר יבש לחלוטין בלי אף טיפת מים.