ישעיהו, פרק י״ט, פסוק ו׳

מכת יובש חמורה מביאה לקריסת מערכת המים כולה, כאשר הנְהָרוֹת הגדולים וְהֶאֶזְנִיחוּ ויתרוקנו ממימיהם, או שיעלו צחנה ורפש וייזנחו על ידי בני האדם. המים דָּלְלוּ, כלומר ייחלשו ויתמעטו עד ליובש מוחלט, וכך וְחָרְבוּ גם יְאֹרֵי מָצוֹר, שהם תעלות המגן העמוקות שנחפרו סביב הערים לאגירת מים לעת מלחמה, או נהרותיה העמוקים של ארץ מצרים. הפגיעה תוביל לכך שצמחי המים הרגילים ללחות רבה, כמו קָנֶה וָסוּף, קָמֵלוּ ויוכחדו. ללא מקורות מים, צמחים אלו יפסיקו לצמוח, יתייבשו לחלוטין, יישברו וייפלו מאליהם מרוב יובש.