ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק כ״א

העברת השלטון ממנהיג כושל ליורש נאמן באה לידי ביטוי באמצעות סמלים של מסירת בגדי השרד והענקת יחס אבהי לעם.

הפרשנים מסכימים כי תיאור הלבוש בפסוק, כֻּתׇּנְתֶּ֗ךָ וכן וְאַבְנֵֽטְךָ֙, משמש בראש ובראשונה כמשל. הכתונת היא בגד מפואר המייצג את הוד המלכות, התפארת והגדולה של התפקיד, בעוד האבנט הוא חגורה הנקשרת על המותניים. במובן המעשי, לכל ממונה מטעם המלך היו בגדי שרד ייחודיים שכללו כתונת ואבנט אשר העידו על מעמדו [אבן עזרא, שטיינזלץ].

באשר לביטוי אֲחַזְּקֶ֔נּוּ, יש המפרשים זאת על פי השפה הארמית והסורית, בהן משמעות השורש ח.ז.ק היא פעולת החגירה עצמה [שד"ל]. עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בהמשך המשל: קשירת האבנט מסמלת את חיזוקו וזירוזו של המנהיג החדש, כדי שיהיה יציב במעמדו, חזק כקודמו, ולא ימעד מגדולתו. בהקשר למילה וְאַבְנֵֽטְךָ֙, קיימים הבדלי נוסחאות בספרי המקרא השונים לגבי הניקוד, כאשר בחלקם האות נו"ן מנוקדת בסגול ובאחרים בצירה [מנחת שי].

ההכרזה וּמֶֽמְשַׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ מגיעה כדי להסביר ולפרש את משל הבגדים, ומבהירה כי מדובר בהעברה ממשית של סמכויות השלטון [מצודת דוד].

כאשר הפסוק מתאר כי המנהיג החדש וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב, הפרשנים מצביעים על שתי משמעויות המשלימות זו את זו. מצד אחד, התואר מצביע על מנהיגות מעשית – ראש עדה, יועץ נאמן ומנהיג טוב המדריך את מדינתו. מצד שני, ישנה משמעות רגשית ומוסרית – הוא יהיה מורה דרך אוהב, שירחם על העם כרחמי אב על בניו וידריך אותם בדרך ישרה [אבן עזרא, מלבי"ם]. גישה זו של המנהיג החדש עומדת בניגוד מוחלט לקודמו בתפקיד; בעוד שהמנהיג היוצא דאג לטובת עצמו והיה מוכן לבגוד ולמסור את העיר בידי האויב, המנהיג החדש יהיה מסור ונאמן ליושבי ירושלים ויהודה [מצודת דוד, שטיינזלץ].