מפלה מוחלטת ורב־שלבית ממעמד רם ניצבת במוקד נבואה זו. ה' פונה אל השר בגוף ראשון ומכריז וַהֲדַפְתִּיךָ, כלומר אדחה ואדחוף אותך ממקומך ומממשלתך.
הפרשנים עומדים על הכפילות בביטויים מִמַּצָּבֶךָ ו־וּמִמַּעֲמָדְךָ, ומציעים לה מספר הסברים. גישה אחת רואה בכך תיאור של תהליך התרסקות בשני שלבים: בתחילה ה' יהדוף אותו מ"מצבו", שהוא מעמדו המדיני הגבוה והחזק כשר נכבד (נפילה מלמעלה), ולאחר מכן יהרוס גם את "מעמדו" הפשוט והבסיסי (נפילה למטה), כך שלא תישאר לו כל עמידה, תקומה או קיום כלל [מלבי"ם, חומת אנך]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה וּמִמַּעֲמָדְךָ כמתייחסת באופן ממוקד לתפקידו ולשימושו של השר בתוך המקדש [רש"י]. דעה נוספת גורסת כי אין כאן שני שלבים שונים, אלא כפל לשון פיוטי שנועד להדגיש את חומרת הנפילה [מצודת דוד].
חלקו השני של הפסוק, המעבר מן המילה וַהֲדַפְתִּיךָ (בגוף ראשון) אל המילה יֶהֶרְסֶךָ (בגוף שלישי), מעורר דיון פרשני באשר לזהות ההורס. יש המסבירים כי תחילת הפסוק היא דברי ה' בעצמו, ואילו סופו הוא מאמר הנביא המבטיח כי ה' אכן יהרוס את השר [מצודת דוד]. מנגד, פרשנים אחרים קובעים כי לא ייתכן שהמילה יֶהֶרְסֶךָ מתייחסת לה' לאחר שכבר דיבר בעדו בגוף ראשון. לשיטתם, ה' הוא זה שגוזר את המפלה ומתחיל את ההדיפה, אך מי שיוציא את ההרס אל הפועל וישלים את המלאכה הוא מלך אכזר בשר ודם [שד"ל, מלבי"ם].