ההכנות הפיזיות הנואשות לקראת המצור על ירושלים הביאו את תושבי העיר לנקוט צעדים קיצוניים, מתוך פחד ולחץ כבד, ותוך התעלמות מהצורך לשוב אל ה' [שד"ל]. כדי להשיג חומרי בניין לחיזוק קווי ההגנה, נאלצו התושבים לפגוע ברכושם שלהם.
פעולת ספירת הבתים המוזכרת במילים וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם מפורשת בשתי דרכים עיקריות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהספירה נועדה לאתר בתים מיותרים שאין בהם צורך קיומי לתושבים [רד"ק, מלבי"ם, שד"ל, אברבנאל]. השלטונות ערכו רישום מדויק של הנכסים כדי לדעת כמה בתים יש לכל אדם, וכך להרוס ולקחת מהם אבנים ועצים באופן יחסי ועל פי הערך [רש"י, מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי מטרת ספירת הבתים הייתה שונה לחלוטין – עריכת מפקד אוכלוסין שנועד לברר את מספר אנשי המלחמה הזמינים בעיר [אבן עזרא, אברבנאל].
לאחר הספירה התבצעה ההריסה: וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים. משמעות הפועל היא שבירה, הריסה ונתיצה [מצודת ציון, רד"ק, מנחת שי]. לפי הגישה המרכזית, הבתים נהרסו כדי להשתמש באבניהם למילוי הבקיעים ופרצות החומה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. אולם, דעה נוספת גורסת כי הבתים שנהרסו היו דווקא אלו הסמוכים לחומה מבחוץ, ומטרת הריסתם הייתה למנוע מן האויבים להשתמש בהם כמחסה בזמן המצור [אבן עזרא, אברבנאל]. החזרה הכפולה על המילה הַבָּתִּים בפסוק נועדה להדגיש את האבסורד והזרות שבדבר: בעוד שבדרך כלל החומה נבנית כדי להגן על הבתים ועל התושבים, כאן הלחץ והפחד היו כה גדולים עד שהבתים עצמם נהרסו לטובת החומה [שד"ל].
מטרת ההריסה הייתה לְבַצֵּר הַחוֹמָה. הפועל לבצר משמעותו לחזק, והוא נגזר מהמילים "מבצר" ו"ערים בצורות" [רש"י, רד"ק, מצודת ציון]. פירוש נוסף מציע כי הכוונה היא ספציפית להגבהת החומה, מלשון הפסוק "ערים גדולות ובצורות בשמים" [אברבנאל].