יום של דין ומשבר חסר תקדים ניחת על ירושלים, המכונה כאן "גי חזיון". העיר, שלא הייתה מורגלת במציאות של מצור ומלחמה, מוצאת את עצמה לפתע בטירוף מערכות ובאובדן עצות מוחלט מאת ה' [ביאור שטיינזלץ].
הנביא משרטט את החורבן באמצעות רצף של שלושה שלבים: מְהוּמָה, וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה. רוב הפרשנים מסבירים כי מְהוּמָה מבטאת שבר, חרדה והרעשה של העם המבועת. וּמְבוּסָה מתארת רמיסה אכזרית ודריסה משפילה של חללים בטיט, ואילו וּמְבוּכָה היא מצב של בלבול, תעייה ללא דרך ואובדן עצה. [מלבי"ם] מזהה כאן תהליך כרונולוגי של חורבן: ה"מהומה" היא הפאניקה שאחזה בעם לפני הכיבוש, ה"מבוסה" היא רמיסתם הפיזית בעת פריצת האויב לעיר, וה"מבוכה" היא הבלבול והתעייה של הניצולים היוצאים לגלות בארצות שונות. אגב, המילה בְּגֵי נכתבת חסר אות אל"ף ומשמעותה גיא [מנחת שי].
לגבי תיאור המערכה עצמה, המילים מְקַרְקַר קִר מתפרשות על ידי הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים כפעולה של הריסת חומות העיר ועקירתן מן השורש. הפועל "מקרקר" נגזר מהמילה "קיר", אך משמעותו הפוכה, סתירת הקיר וניתצו [אבן עזרא, מצודת ציון, מלבי"ם]. [מלבי"ם] מוסיף כי הדבר מדגיש את כישלונם הצבאי של המגנים, שכן במקום להילחם מעל החומות כשהיו שלמות, הם אפשרו לאויב לקעקע אותן באין מפריע. פירוש נוסף מציע כי קול המהומה היה כה מחריש אוזניים, עד שנשמע כמו שבירת קירות [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, [שד"ל] מציג גישה שונה לחלוטין: לדעתו לא מדובר בהריסת קירות, אלא "קיר" הוא שמה של אומה זרה ששירתה בצבא האויב, והמילה "מקרקר" משמעותה השמעת קול זעקה. לפיכך, חיילי האומה "קיר" הרימו קול תרועת מלחמה על ירושלים, בשימוש של לשון נופל על לשון.
המילה וְשׁוֹעַ מבטאת צעקה, ולרוב זעקה לישועה. הפרשנים חלוקים בשאלה מי צועק ואל מי מופנית הצעקה. גישה אחת סבורה כי אלו הם תושבי העיר הנמלטים, שזעקת השבר שלהם מגיעה אֶל הָהָר [אבן עזרא], או שהם צועקים תוך כדי מנוסה מהר להר כדי להימלט [רש"י, רד"ק]. אחרים מפרשים כי המגנים פנו בזעקה ותפילה אל הר ציון כדי למצוא בו מחסה וישועה, במקום להיערך כראוי למלחמה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. לעומתם, יש המפרשים כי הצעקה שייכת דווקא לאויב: האויב הוא זה שצועק בקול ניצחון על הר ציון בעת כיבושו [מצודת דוד], או, בהמשך לשיטתו הייחודית של [שד"ל], המילה "שוע" אינה זעקה אלא שמה של אומה נוספת בצבא התוקף, אשר חייליה מרימים את קולם לעבר ההר שעליו ממוקמת העיר.