תארו לעצמכם מצב שבו מקום שקט ובטוח הופך פתאום לרועש ומבלבל מאוד. זה בדיוק מה שקרה לירושלים, שהנביא קורא לה גֵי חִזָּיוֹן. המילה בְּגֵי פירושה גיא, עמק. ה' הביא על העיר יום קשה של משבר, והתושבים שלא היו רגילים למלחמות נכנסו ללחץ ואיבדו עצות. הנביא מתאר את מה שקרה בשלושה שלבים. בהתחלה הייתה מְהוּמָה, כלומר פחד גדול ובהלה שאחזו בעם עוד לפני שהאויב התקרב. לאחר מכן הגיעה מְבוּסָה, שזהו השלב שבו האויב פרץ פנימה והייתה רמיסה ודחיפות של אנשים שניסו להינצל. לבסוף נוצרה מְבוּכָה, מצב של בלבול מוחלט שבו התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם ולא ידעו באיזו דרך לבחור ולאן ללכת. בזמן ההתקפה, האויב היה מְקַרְקַר קִר, כלומר הוא שבר, ניתץ והרס את חומות העיר לגמרי. מתוך כל הפחד הזה, התושבים השמיעו וְשׁוֹעַ, צעקה חזקה לעזרה, בזמן שהם ברחו וזעקו אֶל הָהָר, בתקווה למצוא מקום מסתור בטוח בהרים.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק ה׳
כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣י חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.