נסו לדמיין צבא עצום ורב עוצמה שמתקרב אל חומות ירושלים, צבא שבו לכל קבוצת חיילים יש תפקיד מיוחד משלה. בחזית ניצבים החיילים של עם שנקרא עילם, שהיו ידועים בתור קשתים מומחים. הם מתקדמים אל העיר כאשר כל לוחם נושא עליו אַשְׁפָּה, שזהו נרתיק מיוחד שבו שומרים את החצים. הם הביאו איתם כל כך הרבה חצים, עד שהם היו צריכים להגיע בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים, כלומר על גבי מרכבות גדולות שנושאות את הלוחמים יחד עם סוסים ופרשים. בזמן שהקשתים מתכוננים לירות מרחוק, מצטרפים אליהם חיילים מעם נוסף שנקרא קִיר. התפקיד של החיילים הללו הוא להגן על הקשתים. כדי לעשות זאת, כל חייל מקיר עֵרָה מָגֵן. המילה "ערה" פירושה לגלות ולחשוף. בימי שלום היו שומרים את המגינים בתוך כיסויי עור כדי שלא ייהרסו, אך כעת, לקראת הקרב, החיילים מסירים את הכיסויים, חושפים את המגינים שלהם, ועומדים יחד כדי להגן על הקשתים בזמן שהם יורים. כך שני העמים משתפים פעולה זה עם זה.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק ו׳
וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.