צבאות זרים מתלכדים למערכה משולבת על ירושלים, כאשר בראשם ניצבים קשתי עֵילָם שכל אחד מהם נָשָׂא אַשְׁפָּה, נרתק ייעודי לאחסון חצים. כמות התחמושת העצומה שונעה לשדה הקרב בְּרֶכֶב אָדָם, כלומר במרכבות הנושאות לוחמים שלצידן התקדמו צוותי פָּרָשִׁים. לצידם פעלו חיילי אומה נוספת בשם קִיר, אשר עֵרָה וחשפה את המָגֵן שלה מכיסויי העור כדי לסוכך על הקשתים בזמן הירי. לחלופין, ייתכן שהמילה קִיר אינה אומה אלא חומת ירושלים עצמה, שאליה האויבים נצמדו וחיברו את מגיניהם כגג מגן, במטרה לחתור תחת יסודות החומה בבטחה.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק ו׳
וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.