קרה לכם פעם שהייתם במסיבה ממש שמחה, ופתאום המוזיקה הפסיקה וכולם נהיו עצובים? זה בדיוק מה שקורה לאנשים כאן. במקום לשמוח ולחגוג, שומעים פתאום צְוָחָה, צעקה חזקה מאוד, שנשמעת ממש בַּחוּצוֹת, כלומר ברחובות העיר, ליד כולם. על מה הם צועקים? עַל הַיַּיִן. פעם היין היה משמח אותם במסיבות, אבל עכשיו הם בוכים כי חסר להם יין ואין להם איך לשמוח.
בגלל העצב הגדול, נאמר כי עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה. המילה עָרְבָה מזכירה לנו את המילה ערב. תחשבו על השמחה כמו על שמש מאירה ומחממת. עכשיו, השמש הזו פשוט שקעה, וחושך ירד על הלבבות של כולם. ולכן, גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. המילה גָּלָה פירושה הלך ועזב. יש הבדל מעניין בין "שמחה" ל"משוש". השִׂמְחָה היא ההרגשה הטובה שיש לנו עמוק בתוך הלב, ואילו מְשׂוֹשׂ מתאר את מה שאנחנו עושים כשאנחנו שמחים בחוץ, כמו לרקוד, לשיר וללבוש בגדים יפים. ברגע שהשמחה שבלב נעלמה והחשיכה, גם כל הריקודים והשירים פשוט קמו ועזבו את הארץ.