ישעיהו, פרק כ״ד, פסוק ד׳

Isaiah 24:4Sefaria

אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־הָאָֽרֶץ׃

יצא לכם פעם לראות איך ארמון חול מתפרק לאט לאט מגלי הים, שלב אחרי שלב? לפעמים דברים לא נהרסים בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי. הנביא מספר לנו על תקופה שבה מלך אשור כבש את ארץ ישראל, והכיבוש הזה התקדם בשלושה שלבים שונים.


בהתחלה הפגיעה מגיעה אל הָאָרֶץ, כלומר לשדות הפתוחים ולדרכים שאין בהן בתים. האזורים האלה סופגים שתי מכות. קודם כל האדמה אָבְלָה, שזה אומר שהיא נהיית ריקה ועצובה, כי כבר אין אנשים שעוברים בדרכים. לאחר מכן היא נָבְלָה, ממש כמו עלה שמתייבש, נחלש ונופל מהעץ. הכוח של האדמה אובד, ובמקום להצמיח יבול טוב צומחים בה קוצים.


בשלב השני, הפגיעה מתקדמת אל תֵּבֵל, שזה הכינוי לאזורים שבהם אנשים גרים בארץ ישראל. גם המקומות האלה נחלשים, אבל נוספת להם עוד פגיעה כשהעיר אֻמְלְלָה. המשמעות של המילה הזו היא שבירה פתאומית. תארו לכם גיבור חזק שפתאום מאבד את כל הכוח שלו במכה אחת, כך קרה לערים המיושבות.


בשלב השלישי והאחרון, אחרי שהשדות והערים נפגעו, מגיעה הפגיעה אל מְרוֹם עַם הָאָרֶץ. אלו הם המנהיגים, השרים והאנשים החשובים ביותר בעם. גם השכבה החזקה והגבוהה הזו מאבדת את הכוח שלה לחלוטין.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.