ישעיהו, פרק כ״ח, פסוק י״ב

קרה לכם פעם שמישהו הציע לכם עצה מצוינת שיכולה לפתור לכם את כל הבעיות, אבל פשוט לא התחשק לכם להקשיב? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הנביאים של ה׳ לא דרשו מהם דברים קשים או בלתי אפשריים, אלא הציעו להם דרך פשוטה וברורה לחיים טובים. הנביא פונה אל העם ומבטיח להם זֹאת הַמְּנוּחָה וכן וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה, כלומר, זו הדרך להגיע למנוחה ולרוגע. הנביא מסביר שאם הם ישמרו על התורה ויבנו חברה טובה והוגנת, יהיה להם שקט גם בגוף וגם בנפש. כדי לזכות בשלווה הזו, הנביא נותן להם כלל חשוב: הָנִיחוּ לֶעָיֵף. הכוונה היא שצריך להתנהג יפה ובהוגנות אל האנשים החלשים והמסכנים, לא להציק להם, אלא לאפשר להם לחיות בכבוד. למרות שהנביא רצה רק בטובתם, התגובה של העם הייתה עצובה: וְלֹא אָבוּא שְׁמֽוֹעַ. המילה אָבוּא פירושה רצו, והאות אלף בסוף המילה היא אות שותקת. העם פשוט לא רצה להקשיב לדברים. הם בחרו לאטום את האוזניים ולדחות את העזרה שה׳ הציע להם.