קרה לכם פעם שניסיתם לישון במיטה שממש קטנה עליכם? הנביא משתמש בתמונה שקל מאוד לדמיין כדי לתאר מצב של מצוקה: אדם מנסה לנוח, אבל הַמַּצָּע, כלומר המזרן שעליו הוא שוכב, קצר מֵהִשְׂתָּרֵעַ, הוא כל כך קצר שאי אפשר להשתטח וליישר את הרגליים בנוחות. וכשהוא מנסה להתכסות, הוא מגלה שוְהַמַּסֵּכָה, השמיכה שלו, צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס, היא כל כך קטנה שגם אם הוא מתקפל ומכנס את הידיים והרגליים, היא לא מצליחה לכסות אותו. זה מצב מתסכל מאוד של חוסר אונים, שבו אי אפשר למצוא מנוחה בשום צורה.
התמונה הזו היא בעצם משל למצב הקשה של עם ישראל באותה תקופה. צבא אשור החזק הגיע לארץ, והארץ שפעם הייתה מרווחת, התמלאה בחיילי האויב. בגלל הסכנה, כל העם נאלץ לברוח ולהידחק יחד אל תוך העיר ירושלים. ממש כמו אותה מיטה קצרה ושמיכה קטנה, ירושלים הפכה להיות צפופה וצרה מדי, ולא היה בה מספיק מקום כדי להכיל את כל האנשים הרבים שחיפשו בה מחסה.